בחלק גדול מהמקרים באגודות השיתופיות, הזכויות במקרקעין מוסדרות במסגרת "החוזה המשולש". משמעות ה"שילוש" הוא כי לחוזה שלושה צדדים: רשות מקרקעי ישראל , האגודה השיתופית והסוכנות היהודית. יוצא, שזכויות האגודה השיתופית, ומכוחן גם "בעלי" הנחלות הינן זכויות המוכרות בדין כזכויות "בר רשות" בלבד. החוזה המשולש, שמגדיר את מערכת היחסים בין רמ"י, הסוכנות והאגודה השיתופית, קובע הוראות שונות על פיהן המתיישב אינו יכול לנהוג בנחלה כאילו הייתה שלו. כך לדוגמא, ע"פ החוזה הנחלה אינה חלק ממצבת הנכסים שיכול המתיישב להוריש. הבעלים בנחלה הוא רשות מקרקעי ישראל והוא זה שיקבע איך ולמי תעבור הנחלה. מתוך מטרה לשמור על הנחלות כיחידות עצמאיות, ביקשה רשות מקרקעי ישראל לקבוע כי לאחר מות בעלי זכויות "בר הרשות" הנוכחיים, העברת הנחלה תהיה לתא משפחתי אחד, אשר ינהל את כל הנחלה על חלקיה השונים. מדיניות זו היא שהובילה ליצירת המעמד של ה"בן הממשיך". מכיוון שהמחזיקים בנחלה יכולים להעביר זכויות רק מכוח החוזה המשולש, הרי שהם רשאים לקבוע בחייהם מי מבין ילדיהם יזכה לקבל את המקל ולהמשיך בניהול הנחלה (לא למותר להזכיר כי על פי החוזה במות בן הזוג יעברו מלוא זכויותיו בנחלה לבן הזוג החי ולא לילדיו). יוצא מהאמור לעיל, שקביעת בן ממשיך בחיי המתיישב – בעל הנחלה – היא הדרך הנכונה על פי החוזה המשולש לקבוע מי יזכה בנחלה לאחר פטירת בעלי הנחלה. ברם, מינויו של הבן הממשיך, על פי הדין והפסיקה הינו מינוי בלתי חוזר. כלומר, לאחר השלמת ההליך (שיפורט בהמשך) לא ניתן לחזור מהמינוי אלא במקרים חריגים. לצורך מינוי בן ממשיך יש לפנות לסוכנות היהודית, על-מנת לקבל ולהכין את אסופת המסמכים הבאה:

1. פרוטוקול האגודה על קבלת בן ממשיך, חתום בחותמת אגודה מקורית + 2 חתימות מורשי חתימה מקוריות, מעודכן לחצי השנה האחרונה.
2. מכתב מהמזכירות המאשר את הנאמר בפרוטוקול הנ"ל, מעודכן לחצי שנה האחרונה.
3. חתימה על "הצהרה והתחייבות המתיישבים לבן ממשיך".
4. חתימה על "מינוי בן ממשיך".
5. חתימה על "הצהרה של בן ממשיך".
6. התחייבות להעביר את ההסבר על משמעות המינוי לבעלי הזכויות, חתום ע"י עו"ד.
7. שאלון למועמדים.
8. צילום ת.ז. של הבן הממשיך.
9. ביטול צו מניעה של המנהלה להסדרים חקלאיים (המשקם) ככל שקיים.
10. הפקדת דמי טיפול.

חשוב לציין, כי הטפסים הנזכרים בסעיפים 3-7 מסופקים על ידי הסוכנות. עוד חשוב לציין כי כלקח מניסיון העבר וההווה, דורשת הסוכנות כי כל הטפסים שנוגעים למעביר הזכות ומי שמקבל אותה יאומתו בחתימתם על ידי עו"ד. דבר נוסף וחדש שדורשת הסוכנות הוא אישור כתוב כי משמעות ההליך הוסברה לנותני הזכות, חתומה על ידי עו"ד. חידוש זה הוא פרי של התדיינויות משפטיות רבות, בהן נטען לא אחת על-ידי נותני הזכות כי לא הבינו שלא ניתן לחזור מהמינוי. יצויין כי קיימת שונות בין המחוזות השונים ברמ"י, חלקם ירשמו באישור הזכויות כי מונה בן ממשיך וחלקם לא ירשמו, כך שלא ניתן לדעת על מינוי בן ממשיך אלא רק אם תצלם את תיק המשק בסוכנות ו/או ברמ"י. חשוב לציין ולזכור ש"כמעט בן ממשיך", אינו שווה דבר ואין לו מעמד משפטי ביחס לרשויות. מי שיש בידו חתימות של חלק מהגורמים, ייתכן ויש לו זכויות חוזיות כאלו ואחרות שניתן להתווכח עליהן, אך זכויות כ"בן ממשיך" אין לו. ברי, כי ההליך כולו עלול לקחת מספר שבועות ואף למעלה מכך, ובזמן זה עדיין לא ברור מעמדו של המועמד לקבל את הבן הממשיך. מחד, ההורים כבר התחייבו ויתכן שכבר האגודה או הסוכנות כבר חתמו, אולם מאידך טרם הושלם ההליך והוא עדיין לא מוגדר כ"בן ממשיך".
המציאות מראה שלא מדובר בפלפול משפטי או שאלה תיאורטית גרידא, במקרים רבים החלו הליכים של בן ממשיך שמסיבות שונות לא הושלמו, ולאחר שנים רבות מבקשים בעלי הזכויות בנחלה לשנות את החלטתם הראשונה, דוגמא אחת מני רבות יכולה להיות מקרה בו בן נפטר באמצע ההליך וכעת ההורים מבקשים למנוע מצב בו הנחלה תעבור לאלמנתו.

זהו נושא סבוך בפני עצמו שעוסק בחוק החוזים בכלל ובחוק המתנה בפרט, התשובה מאוד מורכבת ותלוית נסיבות. באופן כללי ניתן לומר, כי הפסיקה מסתכלת על הנושא כולו דרך משקפיים של נותן מתנה ומקבלה. כאן יש מקום לשאלות רבות ומגוונות כגון: האם המינוי היה תלוי בתנאי מתלה, מדוע לא הושלם ההליך, האם שינה מקבל הזכות את מצבו לרעה, האם הייתה התנהגות מחפירה של מקבל הזכות כלפי הנותן וכיוצ"ב. אמנם התשובה לשאלות הנ"ל הינה נושא למאמר נפרד, אך חכמים אמרו "סוף מעשה במחשבה תחילה" ולכן ייעוץ נכון, ע"י עוד המתמחה בתחום, בתחילת הדרך יכול מנוע שאלות משפטיות סבוכות וריב ומדון בתוך המשפחה. לסיום יצוין, כי מאמר זה עוסק בסוג מסוים של נחלות וכל בעל נחלה צריך לבדוק מהו החוזה מכוחו הוא אוחז בנחלה ומהן הזכויות הנגזרות ממנו. רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

בן ממשיך הגדרה
כאשר מדובר בנחלה במושב אשר בה אדם ומשפחתו לא רק מתגוררים אלא גם מנהלים משק, כל ההתייחסות לאותה קרקע היא שונה. גם נושא העברת הנחלה בירושה הלאה שונה מהורשת דירה בעיר או כל נכס אחר. אם בהורשת דירה או נכס "רגילים" כותב אדם צוואה שתוכנה נחשף אחרי פטירתו, כשמדובר על נחלה חקלאית בה מתנהל משק יש צורך להחליט מראש על בן ממשיך. אותו בן שהוגדר בתור בן ממשיך הוא מבחינת המדינה (שהיא הבעלים הרשמיים של רוב הקרקעות במדינה) דור ההמשך של אותו משק ובאחריותו להתגורר ולהמשיך לנהל את המשק. קביעת מעמד של אדם בתור בן ממשיך הוא הליך משפטי לכל דבר ולכן חשוב להיעזר בעורך דין המומחה בתחום כמו עו"ד תמיר יחיא.

מה המשמעות של בן ממשיך?
כאמור, בן ממשיך הוא אותו בן אשר מונה על ידי הוריו להחזיק איתם את המשק ולהתגורר במקום. בבוא היום, לאחר פטירתם, הוא יהפוך לבעל הזכויות בנחלה וימשיך לנהל את המשק. מינוי בן ממשיך אינו דבר שנעשה סביב השולחן בארוחת שישי אלא מדובר על חוזה וחתימה על הסכמים. מטרת העניין היא להבטיח העברה של הנחלה מדור לדור והמשך אחזקת המשק וקיומו על ידי הדור הבא. אמנם הדבר נשמע מפשוט אך הוא יותר מורכב מכפי שנראה בגלל צדדים נוספים המעורבים בעניין (חוזה משולש): המדינה (רמ"י) בתור בעלי הקרקע, הסוכנות היהודית שהיא בישובים רבים נחשבת לחוכרת הקרקע והאגודה השיתופית של המושב הנחשבת לשוכרת הקרקעות מן הסוכנות. המתגוררים בנחלה, הורים וגם בן ממשיך נחשבים לברי רשות. לכן ההסכם צריך לקבל את אישור כל הגורמים.

למה חשוב ליווי בתהליך?
נושא של בן ממשיך ובכלל נושא נחלות במושבים נחשב לעניין סבוך בתחום המקרקעין. מינוי בן ממשיך נחשב באופן עקרוני להתחייבות בלתי חוזרת ובמקרים שההורים מעוניינים לבטל את המינוי הדבר יהיה סבוך עוד יותר, אך גם אם דברים מתנהלים בצורה הרגילה, מדובר על הסכם מול הבן אך כאמור גם מול המדינה, הסוכנות והאגודה השיתופית. בנוסף לעיתים נוצרים סכסוכים בין בן ממשיך לבין יתר האחים על זכויות בנחלה. עו"ד תמיר יחיא ידאג לכך שהכל יהיה ברור ומובן כבר במעמד יצירת ההסכם והחתימה עליו כך שאותו בן ממשיך לא יתקל בבעיות לפני פטירת הוריו או אחריה.

בן ממשיך במושב
אם נשווה זכויות על נכס בעיר לזכויות על נחלה ישנו הבדל במעמד. בעיר בעל הדירה נחשב לחוכר הקרקע ויהיה רשום ככזה בלשכת רישום המקרקעין (עדיין הבעלים החוקי והרשמי של הקרקע הוא המדינה) בעוד שבמושב החוכר הוא בד"כ הסוכנות היהודית שמשכירה את הקרקע לאגודה השיתופית של המושב והיא זו שמעניקה רשות לחבר באגודה לגור בנחלה ולנהל בה משק ומעמדו הוא: בר רשות. הדבר משמעותי במיוחד כשעולה עניין הורשת הנחלה. בגלל המעורבות של המדינה וגורמים נוספים בדבר, על אותו בר רשות להחליט על בן ממשיך במושב אשר יהיה היורש החוקי של הנחלה, יתגורר בה וימשיך לנהל את המשק. נושא בן ממשיך במושב נחשב מורכב ולכן חשוב להיעזר בשירותיו של עו"ד מומחה בתחום כמו עו"ד תמיר יחיא העוסק שנים בנושא מושבים ונחלות.

מהו בדיוק בן ממשיך במושב
לכל הגורמים והרשויות המעורבים בזכויות על הנחלה ישנו אינטרס שהנחלה בה מתקיים כרגע משק פעיל תמשיך ותתנהל באותו אופן גם לאחר שהמתגורר המפעיל המשק כעת ילך לעולמו. הסכם בו נקבע על בן ממשיך במושב נועד להסדיר את הנושא. בן ממשיך במושב נבחר על ידי הוריו עוד בעודם בחיים וההסכם נחתם. ההסכם אינו רק בין בן ממשיך במושב להוריו אלא זהו הסכם שיש להביא לאישור שלושת הגורמים המעורבים בזכויות על קרקע הנחלה: רשות למנהל מקרקעי ישראל, הסוכנות והאגודה השיתופית. כששלושת הגורמים מעורבים (מה שקורה ברוב המקרים של בן ממשיך במושב) זהו חוזה משולש. בן ממשיך במושב צריך כאמור להתגורר בנחלה ולנהל את המשק. הדבר אומר שכל עוד הוריו בחיים הוא לא יוכל למכור את המשק אך גם הוריו יצטרכו אישור ממנו לכך אם ירצו לעשות זאת.

מדוע העניין מורכב?
נושא בן ממשיך במושב הוא מורכב גם בגלל שמדובר על חוזה משולש שכפוף לחוקים שמתווים שלושת הגורמים שציינו, וגם כי עדיין מדובר על הסכם במסגרת המשפחה שיכול ליצור סכסוכים ובעיות, בין הבן להוריו, בינםו לבין אחיו או בין אחיו להורים. בכל מקום בו ישנה מעורבות משפחתית ורגשית העניין סבוך עוד יותר. מדובר גם על התחייבות שקשה מאוד לביטול. לכן, חשוב ליצור הסכם ברור והוגן מהרגע הראשון כדי למנוע בעיות בעתיד. עו"ד תמיר יחיא ישמח ללוות אתכם בתהליך וידאג שהוא יעבור בצורה החלקה ביותר.