כפי שניתן ללמוד משמם, דיני התכנון והבניה עוסקים בהסדרת הליכי הבניה במדינת ישראל משלב התכנון ועד לביצוע בפועל.
חוק התכנון והבניה הינו חוק מורכב וארוך, אולם על אף מורכבותו, לא מדובר בעניין של קבלנים או גופים מקצועיים בלבד אלא בהליכים שנוגעים לכל אזרח ואזרח במדינת ישראל, אם באופן ישיר ואם באופן עקיף.
מוסדות התכנון הארציים והמקומיים (מועצה ארצית, וועדה מחוזית, וועדה מקומית) הם אלה שאחראים על יישום חוק התכנון והבניה.
הוועדות השונות מחוייבות לפעול בהתאם לתב"ע (תכנית בניין עיר) החלה על המקום ואשר מגדירה מה מטרת המקרקעין מה סוג הבניה המותר ומה היקפו.
חוק התכנון והבניה מגביל ומגדיר את אופן השימוש במקרקעין שלנו ויש לכך השלכות אף על שווים של המקרקעין. ככל שלאזרח יש מחלוקת על פרשנות המוסדות קיים מנגנון של ערעור על החלטות הוועדות השונות שבשלב מסויים יכול אף להגיע לבתי המשפט הרלבנטיים.
לחוק התכנון והבניה ישנם מספר היבטים. הם נוגעים בראש ובראשונה לאופן בו יראה המרחב הציבורי במדינה, מרמת התכנון הארצי ועד לרמת גובה החומה בין השכנים ומיקום המנוע של המזגן בחצר.
בנוסף, הפרת חוק התכנון והבניה אינה עניין פשוט שכן בצידו של חוק זה קיימות סנקציות פליליות וכספיות כבדות משקל. הסנקציות הינן רחבות ויכולות לחול לא רק על בעל המקרקעין אלא אף על צדדים שלישיים ולא אחת אנו נחשפים לכתבי אישום פליליים כנגד אזרחים מן השורה.
בנוסף, מי שמפר את דיני התכנון והבניה עלול למצוא את עצמו חשוף אף לתביעת נזיקין על ידי צדדים שלישיים.
עו"ד תמיר יחיא מתמחה בתחום זה ומשמש כיו"ר משותף של פורום תכנון ובניה של לשכת עורכי הדין במחוז דרום.
עו"ד תמיר יחיא מייצג בבתי משפט בתחום התכנון והבניה ואף יצר תקדים משפטי בבית המשפט העליון בנושא אחריות מוסד תכנוני לפיצוי מבקש היתר בניה שבקשתו נדחתה שלא כדין (עא 3139-05 כלפון נווה ארזים נ' הוועדה המקומית לתוב הרצליה).
