ירושה וצוואה

עקרונית, המחוקק ביקש להחיל את רצון הנפטר על חלוקת רכושו. על מנת לאתר מהו "רצון הנפטר", יש לבדוק קודם כל האם הוא הביע את רצונו באופן מפורש באמצעות צוואה, או שלא השאיר אחריו דבר ואז יש להפעיל עליו את כללי ברירת המחדל של חוק הירושה.

כשאין צוואה – ירושה על פי דין:

כאשר אין צוואה, מדובר בירושה על פי דין. כלומר, ירושה בהתאם להוראות שקבע המחוקק בחוק הירושה.

במקרה כזה, באופן כללי ניתן לומר כי חוק הירושה קובע את סדר הירושה בהתאם למידת הקרבה לנפטר, כאשר הירושה מתחילה בבני הזוג והילדים, דרך ההורים האחים וכו'. כל מקרה יידון לגופו בהתאם לקרוביי המשפחה שנשארו ובהתאם לכללים שנקבעו בחוק.

המחוקק קבע את הכללים מי ירש את הנפטר בהתאם להיגיון וניסיון החיים לפיהם אדם רואה בבן/בת זוגו ובילדיו את יורשיו המידיים והטבעיים, לאחר מכן מגיעים ההורים והאחים וכיוצ"ב.

ירושה על פי צוואה:

ירושה על פי צוואה הינה מקרה בו המנוח ערך צוואה כדין טרם מותו. במקרה כזה בו המנוח גילה את דעתו מה הוא מבקש לעשות ברכושו לאחר הפטירה, יפעלו בהתאם לאמור בצוואה בלי קשר להוראות החוק בירושה על פי דין.

ישנה חשיבות קריטית לאופן עריכת הצוואה שכן חוק הירושה קבע כי הצוואה תחשב חוקית רק בהתקיים התנאים הקבועים בו. כל דרך אחרת, גם אם נראית הגיונית וצודקת, לא תחשב צוואה ולא ניתן יהיה לפעול על פיה.

המחוקק קבע כי קיימים ארבעה סוגי צוואות:

צוואה בכתב יד – צוואה הנכתבת בכתב ידו של המנוח – ס' 19 לחוק.

צוואה בעדים – צוואה בכתב בפני שני עדים כשרים – ס' 20 לחוק

צוואה בפני רשות – צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל-פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לענייני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי, או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לעניני ירושה או חבר בית דין דתי כאמור – ס' 22 לחוק.

צוואה בעל פה – כאשר המצווה סבור כי הוא על סף מוות ניתן לצוות בעל פה בפני שני עדים – ס' 23 לחוק.

כמובן שבכל אחת מהאפשרויות לצוות קיימים כללים שיש לעמוד בהם. אי עמידה בכללים אלה הינו הבסיס המשפטי לתקיפת צוואות בבתי משפט ולהכרזה עליהן כבטלות.

לאחר מות המנוח, יכול כל אחד לפנות לרשם לענייני ירושה ולבקש צו ירושה או צו קיום צוואה לפי העניין.

תפקיד הרשם לענייני ירושה, הינו לבחון את הבקשה ולהעבירה לתגובתו של היועץ המשפטי לממשלה וכן לפרסם אותה ברשומות על מנת שהציבור יוכל לעיין ולהתנגד לה במידת הצורך. רק לאחר בירור ההתנגדויות, ככל שהיו, או הסרת כל מניעה אחרת יוצא הצו מכוחו ניתן יהיה לפעול בעיזבונו של המנוח.